החלטה בתיק ת"ד 2894-05-11

בפני  בקשת המדינה לפי סעיף 37 לפקודת הסדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969 (להלן: " הפקודה" ), להורות מה יעשה בתפוס (רכב באגי אשר הורכב בבנייה עצמית (להלן: " הבאגי").

בקצרת היריעה, הבאגי נתפס ביום 14.1.11 ע"י משטרת ישראל בעקבות חשד לביצוע עבירה באמצעותו בקשר עם תיק משטרה פ"ל 38-8/2011.

ביום 05.05.11 הוגש כתב אישום לבימ"ש בקשר עם העבירה אשר בוצעה באמצעות הבאגי.

ביום 31.10.12 ניתן גזר דין כנגד הנאשם לאחר שהודה במיוחס לו בכתב האישום. מספר ימים לאחר הקראת גזר הדין ביקשה המדינה להורות על השמדת הבאגי.

ב"כ הנאשם, הוא המשיב בבקשה הנדונה התנגד לבקשה בין היתר מהטעם שזו הועלתה לראשונה בעל פה, לאחר מתן גזר הדין, מבלי שהתביעה הביעה עמדה לעניין זה במקביל להגשת כתב האישום.

ב"כ התביעה  הודיעה כי תשקול עמדתה בענין הגשת בקשה בכתב ואכן זו  הוגשה , ב"כ המשיב  הגיב בכתב והתקיים דיון במעמד הצדדים.

אין חולק, כי למשטרת ישראל הייתה סמכות לתפוס את הבאגי.

אין חולק, כי הבאגי לא הוגש כראייה ואולם יש ליתן את הדעת לכך שבחלק ג' של כתב האישום שכותרתו ראיות התביעה, סעיף 1 לחלק זה צוין "מזכר תפיסת הרכב" כחלק מראיות התביעה.

הואיל והמשיב הודה, לא נזקקה התביעה להציג את הראייה בבית המשפט. ( תמונה של הבאגי הוצגה לעיון בית המשפט במהלך הדיון ).

ב"כ המשיב טוען, כי אין להיענות לבקשה הואיל והחזקת הבאגי אינה עבירה על החוק גם אם אין לו רישיון מתאים.

ב"כ המשיב מציין כי למשיב ובני משפחתו תחביב לאסוף כלי רכב לצורכי אספנות והוא מבקש להורות על החזרת התפוס כדי שיצורף לרכבי האספנות שברשות המשפחה.

ב"כ המשיב הפנה לכך שמשטרת ישראל לא הגישה בקשה להחזקת תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקודה הנ"ל ואף לא בקשה להאריך את התקופה להחזקת התפוס בהתאם לסעיף 35 לפקודה הנ"ל ולכן מבקש שלא להיענות לבקשה בשלב זה של ההליך.

עוד טוען ב"כ המשיב, כי על אף שאין חולק כי המשיב ביצע עבירה הנוגעת לנהיגה בבאגי הוא סבור שלא היה מקום לתפוס אותו כפי שלא נוהגים לתפוס כלי רכב באמצעותם מתבצעת עבירת תעבורה.

ב"כ המשיב גורס כי היענות לבקשה תהווה כפל עונש.

באשר לפן המניעתי טוען ב"כ המשיב כי הנאשם הגיע לפתחו של בית המשפט בגין שימוש שלא כדין בבאגי זו הפעם הראשונה ולכן יש , להחזיר לו את הבאגי  על מנת שיצרפו  לכלי הרכב  שהמצוים בחזקתו ובחזקת בני משפחתו לצרכי אספנות ולא להתייחס אליו כאל מי שהפר אמון או החלטה שיפוטית הנוגעת לשימוש בתפוס.

לחילופין ב"כ המשיב הציע ליתן החלטה בדבר פירוק חלק מסוים מהתפוס, לדוגמא "סטרטר" או מנוע על מנת שלא יאפשר את אותו השימוש שנעשה בו קודם לתפיסתו.

ב"כ המשיב מבקש לעשות אנלוגיה מההלכה שנקבעה בבש"פ 6686/99 עובדיה אליהו נ' מדינת ישראל , כב' השופטים ט. שטרסברג כהן , י. טירקל , ע.ר זועבי ( 22.05.2000).

ב"כ המבקשת הדגישה את הסיכון הכרוך בהשבת התפוס למבקש נוכח השימוש שעשה בו בעבר.

ב"כ המבקשת סבורה כי אין ליתן במשיב אמון זאת נוכח תוכן הודעתו של המשיב שנמסרה במשטרה ממנה עולה כי מדובר בתחביב ארוך שנים בו המשיב נוסע בשטח עם הילדים ובני משפחתו וכך חשף גם אותם לסיכון .  עוד נטען כי הואיל והמדובר בהרכבה עצמית של הבאגי   לא ניתן לאיין את המסוכנות  הכרוכה בהישנות העבירה גם אם יפורק אך חלק מסוים ממנו ואין ערובה כי לא יורכב מחדש .